יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

הם מפחדים

ואלו הכותרות: הם מפחדים. כל אלו המהלכים אימים עלינו שאנשים ראויים לא ירצו ליטול חלק בחיים הציבוריים, פשוט מפחדים. ממה?



מכך שכל מה שהיה מותר פעם, קיצורי ההליכים לבכירים ומקורבים, הטובות הקטנות לשועים ורוזנים, השלדים החמודים שניתן היה להחזיק פעם בארון וזה היה בסדר, כבר לא יהיו ניתנים יותר להסתרה. ואיש ציבור ואשת ציבור יידרשו לפעול לפי כל הכללים, כל הנהלים וכל החוקים של מדינת ישראל. דין פרוטה כדין מאה.
צדקנות? התחסדות? דרישה מוגזמת? לא. פשוט שכל ישר. מה שנדרש מכל מורה, שוטר, פסיכולוג, רופא, כל תפקיד שיש בו מינימום אחריות לאחר וכן, בהחלט, גם עיתונאי, אולי בעיקר עיתונאי, נדרש גם מאנשי הציבור שלנו, מה לא ברור? ואל תחששו שאנשים לא טובים לא יבואו, אולי הם יהיו קצת פחות מקושרים ומחוברים, קצת פחות מקורבים להון ולשלטון, אבל מי אמר שהם פחות טובים?

מתוך דף הפיסבוק של קרן נויבך: סדר יום עם קרן נויבך


לוכדי עריקים מחפשים את פרנקל (קריקטורה של רועי פרידלר המצוין) :

7 תגובות:

  1. אני מסכים עם הרעיון שהיא כותבת. אבל בוא נודה על האמת, ניגוד האינטרסים של מי שמונה הוא לא פחות גרוע מהסיבות שהאדם האחר לא מונה.

    משום מה זה עובר בשקט שאדם שהיה (ועודנו) שכיר בכיר בבנק הגדול בארץ, עובר לנהל את הגוף שאמור לפקח ולהגביל בדיוק את הבנק הזה.

    אם היו בוחרים אותו דבר ראשון, הציבור היה מזדעק על הקשר שלו לפועלים. אבל עכשו כולם מרוצים שהמאבק בשחיתות הצליח... ומקבלים בשקט שבכיר בבנק הפועלים הופך לנגיד בנק ישראל והדיון על ניגוד אינטרסים ומנהל תקין נדחק לשוליים. בדיחה עצובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין.. יכול להיות שלפיד יותר חכם ממה שחושבים?

      מחק
  2. מעבר לבעיה שכל מי שייבחר (או כמעט כל מי שייבחר), יהיה מקורב באופן כלשהו לבנק, לפני או אחרי הכהונה - יש בעיה גדולה בתקשורת.
    התקשורת היא הגוף החזק בארץ ששולט, הלכה למעשה, על דעת הקהל ויש לכך השפעה עצומה. כל מני אינטרסנטים משתמשים בכלי הזה על מנת לפגוע באנשים, באופן מוצדק או לא, ולנפח עובדות (ללא קשר למקרה של פרנקל).
    זה מביא אותי למסקנה כי מי שלא מספיק מקושר אוכל אותה בגדול אם יסתכסך עם האנשים הלא נכונים שיש להם גישה לתקשורת.
    פעם אמרו שהתקשורת שומרת על הדמוקרטיה. אני חושב שזה נכון גם היום, אבל ההתנהלות של התקשורת אינה מוסרית.

    השבמחק
  3. ומי ישמור על השומרים?

    הבעיה פנימית בתוך השיטה הקיימת. נותנים כוח מטורף לקבוצה מסויימת של אנשים ומצפים שהם לא ינצלו אותו לרעה.

    רק לשם הבהרה הבעיה היא לא "כוח מטורף" אלא "אנשים". לכן, זאת נאיביות לשמה לא לללמוד מהעבר ולחשוב שאם רק נשנה משהו קטן (נגביר פיקוח, שקיפות או נשנה קריטריונים לבחירת "נציגים") הכל יסתדר.





    השבמחק
  4. מה שאתה רוצה זה כוח מוחלט למערכת המשפט והתקשורת.
    מערכות שאיש לא בוחר,שאיש לא בודק ושלא אחראיות לכלום.
    לראשונה בהיסטוריה השילוב של כוח מוחלט עם אפס אחריות - לראשונה בהיסטוריה
    האבסולוטיזם הטהור.

    מערכת המשפט והתקשורת (שהן יותר מושחתות מכל מערכת אחרת שיש
    או היתה אי פעם) הן אלה שקובעות מי ישב במערכת הפוליטית ומי יהיה הרמטכ"ל
    ומי יהיה הרב הראשי ומי יהיה הנגיד ומי יהיה השגריר או השר או מנהל בית החולים.

    אתה פשוט יצאת מדעתך ערן,אם אתה מתלהב מרודנות שלעומתה סטאלין,מאו או הקיסרים
    של רומא היו רק ילדים חביבים חסרי ישע.
    ואולי ערן מתלהב כי אשכנזים סוציאליסטים כמוהו סופסוף יוכלו לשלוט בצורה מוחלטת בכל דבר
    ללא המטרד המעצבן ששמו בחירות (כשגם לזה הם דאגו ע"י הצפת כל אחת ממדינות המערב
    במאות מליוני כושים,מוסלמים והיספנים מאחורי גבה של האוכלוסיה ונגד רצונה....שלא לדבר על
    מימוש זכות השיבה בידי כנופית בג"צ תחת הכותרת "איחוד משפחות".)

    יש מליוני נהלים,חוקים,תקנות ופסקי דין.
    האם קהילה אנושית זקוקה למבוך האינסופי הזה כדי להתנהל ? בוודאי שלא.
    המבוך האינסופי הזה נוצר מלכתחילה כדי שאף אחד לא יוכל למצמץ ללא הסכמת אלה ששולטים
    ב"פרשנות לחוק".שתמיד אפשר יהיה לארגן כתבי אישום וחקירות נגד כל אחד מהיום למחר
    ואם לא זה,אז הכפשה סוביטית באמצעי התקשורת.

    במהדורה החדשה של הספר "האומן והמרגריטה" מתאר בולגקוב בנספח את מה שעשו לו
    אנשים כמו ערן בברה"מ מיד לאחר המהפכה.איך שתו את דמו בהכפשות שיטתיות
    כשם שעושים כיום בכל המערב למי שלא מציית לכת הפיאודלית הנאורה בעיני עצמה.

    השבמחק
  5. התקשורת לא יכולה לשמור על דמוקרטיה.
    דמוקרטיה היא רצון העם,ותקשורת היא רצון של אנשים מהסוג של ארנון
    מוזס או משפחת שוקן (ואסאלים של מוזס).
    כל מצב שבו יש עוצמה לגופים שאיש לא בוחר,שלא ניתן להחליף בבחירות
    פרושו חתירה לקראת דיקטטורה מוחלטת.

    גם בארה"ב וגם באירופה וגם בישראל יש בדיוק אותו משטר כמו במצרים.
    דיקטטורה טוטאלית של קבוצת סוציאליסטים ששולטת במערכת המשפט,
    התקשורת,האקדמיה,הבוהמה,המשטרה החשאית,הבנקים,חברות הביטוח,
    והצבא.

    כאשר לא ניתן להביא למדינה מאות מליוני כושים,מוסלמים והיספנים ולייצר
    רוב למפלגות הסוציאליסטיות,אז אין מנוס מטנקים ברחובות כמו במצרים או
    סוריה.

    ומעל הכל,כל דבר במדינה נשלט בידי אקדמאים סוציאליסטים מעשירונים
    2-4.מיעוט קטן ששולט בכל.מאחר וגם הצאצאים של הקבוצה הזו לעולם
    יהיו חלק ממנה,הרי שלמעשה יש כאן אצולה חדשה.

    אין הבדל בין המצב הזה לבין אירופה של ימי הביניים,פשוט יש לאצולה שם חדש : אקדמאים.
    וזה לא קשור לדרך בה מתחלק הכסף אלא לדרך בה מתחלק הכוח.
    הכסף לא מעניק בהכרח כוח והתפגות הכסף לא מייצגת התפלגות של כוח.

    ודרך אגב,אם ההון בעולם לא היה מתפלג בצורה כמו שתוארה במאמר קודם
    מזמן לא היתה נשארת לנו פלנטה.גם ככה יש 7 מליארד על כוכב שיכול לסחוב
    300 מליון,אז אתה רוצה לייצר לחלק גדול יותר מהם הכנסה פנויה שתגדיל
    את הצריכה שלהם ובכך גם את המשאבים שהם לוקחים מהטבע ?
    ככל שההון העולמי מרוכז בצורה יותר אי שוויונית,כך טוב יותר.
    זה מה שמאפשר לאנושות להמשיך להתקיים.
    אם היו על הכוכב 100 מליון,אז אפשר לחיות כמו בקיבוץ או בקומונה
    אבל לא עם מספרים כאלה.

    השבמחק
  6. באופן תיאורטי אפשר למנות דיקטטור.
    אף אחד לא אמר שחייבים דמוקרטיה.

    היתרון בדיקטטור הוא שיש אדם אחד אחראי לטוב ולרע.

    אם הדיקטטור לא טוב עושים הפיכה.

    הדמוקרטיה מאפשרת בלבול כאשר כל אחד מאשים את השני והאזרח מתייאש בסוף.

    השבמחק